<h1>ספר המקח והממכר לרב האי גאון — שער כ"ו</h1>
<h2>דף מח:</h2>
ותדע שאתה מוצא בעשרה מקומות שלא יגבו מן המשועבדים ולא יוכלו להוציא מיד הלקוחות כלום. הא' מי שיש לו חוב על חברו ואין לו עליו בו לא שטר ולא קנין אלא עדים דזהו הנקרא מלוה ע"פ לא כל הימנו לגבות מנכסים משועבדים כדגר' [ב"ב קע"ה ע"א] המלוה את חברו בשטר גובה מנכסים משועבדים ע"י עדים גובה מנכסים בני חורין והיכא נמי שכתב לו (המלוה ללוה) [הלוה למלוה] כתב ידו באותו חוב אף הוא נקרא מלוה ע"פ כדגר' [שם] הוציא עליו בכתב ידו שהוא חייב לו גובה מנכסים בני חורין ורב ושמואל דאמרי תרוייהו [שם] מלוה ע"פ גובה מן היורשים ואינו גובה מן הלקוחות, גובה מן היורשים כדי שלא תנעול דלת בפני לווין ואינו גובה מן הלקוחות דלית ליה קלא. השני מה שנקרא כתובת בנין דכרין דמי שהיה נשוי שתי נשים יש מן הדין שיבאו לאחר מיתת אביהם בנין דכרין של זאת ויטלו כתובת אמם ויבאו בנין דכרין של זו ויטלו כתובת אמם והשאר חולקים בתורת ירושה כדגר' [כתובות נ"ב ע"ב] לא כתב לה בנין דכרין דיהוון ליכי מנאי אינון ירתון כסף כתובתיך יתר על חלקהון דעם אחיהון חייב מפני שהוא תנאי ב"ד והוא שיש שם מותר דינר שיחלקו ולא זהו מקום הצעתן להאריך. ומ"מ אין ליתומים הללו שיטלו כתובת בנין דכרין מכל מה שנמכר כדגר' [שם נ"ה ע"א] כתובת בנין דכרין נהרדעי אמרי לא טרפא ממשעבדי וירתון תנן, בני מתא מחסיא אמרי טרפא ממשעבדי ויסבון תנן, והלכתא לא טרפא ממשעבדי ירתון תנן. השלישי ערב שערב למלוה ממון שהלוה ולא ערב אותו ממון אלא לאחר שהלוה המלוה ללוה ולאחר שהעיד עליו אין על המלוה שיוכל לחטוף מן הלקוחות שמכר להם הערב הזה כלום כדגר' [ב"ב קע"ה ע"ב] ערב היוצא לאחר חתום שטרות גובה מנכסים בני חורין, מעשה ובא לפני רבי ישמעאל ואמר גובה מנכסים בני חורין אמר לו בן ננס אינו גובה לא מנכסים משועבדים ולא מנכסים בני חורין אמר לו למה, אמר לו הרי שהיה חונק את חברו בשוק מצאו חברו ואמר לו הנח לו ואני אתן לך פטור שעל [נ"א שלא על] אמונתו הלוהו, אמר רבי ישמעאל הרוצה שיתחכם יעסוק בדיני ממונות שאין לך מקצוע בתורה גדול מהן שהן מעיין הנובע והרוצה שיעסוק בדיני ממונות ישמש את בן ננס ואמר רבה בר רב הונא אר"י אף על פי שקלס רבי ישמעאל את בן ננס אין הלכה כמותו. ותדע דמה שאנו דנין על הערב שהוא כי האי גונא שיגבה המלוה ממנו מנכסים בני חורין לא אמרן אלא היכא שקנו ממנו ואפילו שקנו ממנו כיון שהוא לאחר מתן מעות כמו שפי' אינו גובה מן המשועבדים ולא כלום דאי לאו דקנו מיניה לא היינו קובעים הלכה כרבי ישמעאל לגבות בני חרי לפי שיש לנו הלכה קבועה דכל ערב שהוא לאחר מתן מעות כי האי גונא ואין עליו קנין ולא היה בפני ב"ד אין על אותו ערב לפרוע לא מנכסים משועבדים ולא מנכסים בני חורין דגרסינן [שם קע"ו ע"ב] והלכתא בשעת מתן מעות לא בעי קנין לאחר מתן מעות ערב דבית דין הוא דלא בעי קנין הנך כלהו בעי קנין ואמרינן [שם ע"א] כי אתא רבין אר"י חלוק היה רבי ישמעאל אף בחנוק והלכה כמותו אף בחנוק ואמר רב יהודה אמר שמואל חנוק וקנו מידו משתעבד נמצא דלא תקשי לך הלכתא אהלכתא מאחר שתרצנו אותה כר' ישמעאל כדפרקינן, והיכא שהעיד הערב על עצמו בגופו של שטר חוב קודם חתימת העדים אם אמר בזה הלשון ראובן לוה משמעון מנה וערב לוי אותן לשמעון הרי נתקשר הערבות בהלואה ונתערב הכל זה בזה ויש לשמעון המלוה לגבות מן הלקוחות שמכר להם לוי הערב אם אין לו ללוי הערב בני חורין בידו שיפרע לו לשמעון ואף אין לו לראובן הלוה לא בני חרי ולא משעבדי התם הוא דגובה מן המשועבדים ששיעבד לוי הערב וזה כמו שנפרש עדין. אבל היכא שנכתב הערב בשטר החוב בלשון שהוא מחולק ומובדל מן ההלואה ואינו מערב עמו ואף על פי שהוא כתוב בגופו של שטר קודם חתימת העדים כבר נתחלק זה מזה ואין למלוה שיטול מן המשועבדים ששעבד הערב ולא כלום כדגר' [שם קע"ו ע"א] זמנין אמר רב ערב היוצא לאחר חתום שטרות גובה מנכסים בני חורין קודם חתום שטרות גובה מנכסים משועבדים, וזמנין אמר רב אפילו קודם חתום שטרות אינו גובה אלא מנכסים בני חורין קשיא דרב אדרב לא קשיא דהא דכתיבא ביה פלוני ערב דלא שייך ערב בשטר הא דכתיבא ביה ופלוני ערב דהא שייך ערב בשטרא וגרסינן על הדא וכן א"ר יוחנן. הרביעי מה שהתנה בכתובת אשתו או לבעל חובו שאין להם אחריות וכגון שפי' בשטר בפיר' ואמר ע"מ שאין לכם עלי אחריות אין להם לא לאשה ולא לבעל חוב שיטרפו מכל נכסים ששעבד ולא כלום אלא דינו בבני חרי כדגר' [ב"ק צ"ה ע"א] חמשה גובין מן המחוררין ואלו הן פירות ושבח פירות והמקבל עליו לזון את בת אשתו ובן אשתו וגט חוב שאין בו אחריות וכתובת אשה שאין בה אחריות. ועכשו תראה בשער האחר שנפרש לקמן דהני מילי הוא שפי' בפי' ע"מ שאין לך עלי אחריות. החמישי היכא שהתנה על עצמו וקבל עליו לזון את בן אשתו שיש לה מבעל אחר ולא קנו ממנו אין עליו לטרוף ממה ששעבד כלום כדגר' [כתובות ק"ב ע"ב] אמר לו רבינא לרב אשי דברים הללו נתנו ליכתב או לא נתנו ליכתב ולמאי נפקא מינה למטרף ממשעבדי וכו' דהא גרסינן [ב"ק צ"ה ע"א] חמשה גובין מן המחוררין ואחד מהן המקבל לזון את בן אשתו ובת אשתו. הששי מזונות האשה לאחר מיתת בעלה ומזונות הבנות לאחר מיתת אביהם ודאי וברור בדין הוא שיטלו מזונות ממה שקנה אביהם והאשה כמו כן, אבל יש עליה דברים ידועים כדגר' [כתובות נ"ב ע"ב] לא כתב לה את תהא יתבא בביתי ומתזנת מנכסי כל יומי מיגר ארמלותיך חייב שהוא תנאי ב"ד, לא כתב לה בנן נוקבן דיהוון ליכי מנאי אינן יתבן בביתי ומתזנן מנכסי עד דתלקחן לגברין חייב שהוא תנאי ב"ד. אבל אם מכר אביהן נכסיו בחייו או שמכרו בניו לאחר מותו אין להן להוציא מיד הלקוחות ולא כלום כדגר' [שם ס"ט ע"א] תלא ליה לרבי ביני חטי האחים ששעבדו מהו א' תבעי ליה מכרו או משכנו מוציאין לפרנסה ואין מוציאין למזונות וגרסינן [גיטין מ"ח ע"ב] נמי אין מוציאין לאכילת פירות ולשבח קרקעות ולמזון האשה והבנות מנכסים משועבדים. השביעי מה שהזכירו הראשונים וקראוהו שבח קרקעות היא מי שגזל שדה ומכרו והוסיף בקרקע ובא בעל הקרקע ונטל את שלו מיד הלוקח וחזר הלוקח על הגוזל שמכרו שישלם לו הקרן והשבח שהשביח, הקרן ודאי וברור דין הוא שיטרוף ואפילו מנכסים משועבדים וכמו שהזכרנו למעלה, אבל השבח שהוסיף אם הוא ראוי ליטול אותה על הדרכים [בשער כ"ט] שנפרש אין לו ליפרע מנכסים משועבדים כדגר' [ב"מ י"ד ע"ב] הרי שגזל שדה מחברו והרי היא יוצאה מתחת ידו כשהוא גובה גובה הקרן מנכסים משועבדים ואת השבח מנכסים בני חורין. השמיני מה שהזכירו הראשונים והוא אכילת פירות וזהו כגון שגזל שדה ואכל פירותיה ובא הנגזל ולקח גוף הקרקע ותבע הפירות מיד הגוזל אין לו לנגזל שיטרוף דמי אותן פירות מיד הלקוחות שלקחו מהגוזל כדגר' [שם] אכילת פירות כיצד הרי שגזל שדה מחברו והרי היא יוצאה מתחת ידו כשהוא גובה גובה את הקרן מנכסים משועבדים ואת השבח מנכסים בני חורין ואמרינן [שם ט"ו ע"א] עלה רב אשי [אמר] לצדדים קתני כגון שגזל שדה מלאה פירות ומכר השדה בא לוקח לגבות גובה את הקרן מנכסים משועבדים בא נגזל לגבות פירות גובה נכסים בני חורין. התשיעית האשה כשמוכרת שדה שהניח בעלה ומכרה אותו למזונות ידעינן שאחריות המכירה היא על היתומים כדגר' [כתובות ק' ע"א] אמר רב יוסף האי ארמלתא דזבינא אחריותא איתמי אפילו הכי היא בעצמה אינה יכולה לחזור על הלוקח שמכר[ה] לו אותו שדה למזונותיה אא"כ השאירה בנכסים כשעור כתובתה כדגר' [שם צ"ז ע"א] המוכרת למזונות מהו שתחזור ותטרוף לכתובתה קמבעיא להו דאמר רב יוסף ארמלתא דזבינא וב"ד דזבין אחריותא איתמי מאי כיון דאחריותא איתמי טרפה או דלמא יכלי למימר נהי דאחריות דעלמא לא קבילת עלוואי אחריות דנפשך קבולי קבלת אמר לו תניתוה מוכרת והולכת עד כדי כתובתה וסמוך לה שתגבה כתובתה מן השאר ש"מ אי שייר אין אי לא לא. העשירי היכא שהתנה ב"ח על עצמו ואמר ללוקח כל מה שתקנה מפלוני הלוה איני תובעך בכך מחמת חובי שיש לי עליו והלך אותו לוקח וקנה אינו יכול לתובעו. ותדע דכל מה שפי' בכל אותן הלקוחות קרקע, אבל אם לקחו מכל מה שנקרא מטלטלין אין אחד מכל מה שפי' יכול להוציא מידו כלום.
